איזו אכלנית את?

על 4 סוגי אכלניות דיברה התורה- האדישה, הקשובה, המתייסרת וזאת שלא יודעת לשלוט.
לקראת חג הפסח הקרב ובא, אני מזמינה אותך לבדוק- איזו אכלנית את? 🙂

1. האדישה
את לא מבינה מה העניין. כולה אוכל. קניידלעך, מי ישמע. קנוי, אפוי, למי אכפת?
זה לא מעניין אותך, את לא חושבת על זה.
כנראה הגעת לכאן בטעות, סגרי את החלון והמשיכי הלאה.

2. הקשובה
את בודקת את רמות הרעב שלך, חושבת מה מתוך המבחר הנאה שמולך את רוצה לאכול עכשיו.
את אוכלת עד שובע.
לאט.
בנחת.
בהנאה.
את מה שלא טעים לך את פשוט משאירה בצד, ואחרי שסיימת את הארוחה את לא חושבת עליה יותר.
את אדישה להערות של הדודות, להשוואות קלוריות ולתיוגי אסור ומותר שמתנהלים סביבך. ההקשבה שלך היא פנימית, וכל השאר הם רק רעשי רקע.

3. זאת שלא יודעת לשלוט
את חייבת לטעום מכ-ל המאכלים שעל השולחן. לא תנוחי עד שכל סוגי הקינוחים ינוחו בבטן שלך.
את מרגישה חסרת שליטה וחסרת אונים.
לא משנה אם את רעבה, שבעה או מפוצצת- את פשוט חייבת לקחת עוד קצת ממה שהיה טעים. ואז עוד קצת. ואז גם מזה. כי פסח הרי יש רק פעם בשנה. זאת אומרת, פעם בשנה ליל הסדר. פעם בשנה ארוחת החג של יום למחרת. פעם בשנה על האש אצל דוד יאיר עם הקבב המעולה שהוא עושה… 
טוב, מזל שפסח זה רק שבוע. טוב, את כבר תחזרי לשמור אחרי החג. זאת אומרת עד יום העצמאות.

4. המתייסרת
קניידלך? את חזקה. עוגה? לא מתפתה. 
כל הארוחה את מחזיקה את עצמך, מנשנשת כרפס עם מרור, עושה את עצמך מתענגת על מרק צח. אלא שבסוף הארוחה את מרגישה מסכנה, מקופחת ומבואסת.
אחרי זמן מה את כבר ממש רוצה ללכת הביתה, ולפצות את עצמך במשהו טעים. אבל הי רגע הנה מגיע הקינוח! לגמרי מגיע לך קינוח. כמה אפשר להתייסר ולהתאפק?!
בסוף הערב רגשות האשם מכרסמים ואת מתייסרת. את מתבאסת שלא אכלת, מתבאסת שכן אכלת, ומתבאסת מהכל באופן כללי. לא בדיוק הדרך הכי נעימה לסיים בה את הארוחה. 

אז איזו אכלנית את?

אם את מרגישה שאת לא יודעת לשלוט, מתייסרת או שילוב של שתיהן, והיית רוצה להפוך לאכלנית קשובה- אשמח לעזור לך.
את כל הפרטים תוכלי לקרוא ממש כאן.

חג שמח, טעים ומאוזן! ?