"אני ממש מתלבטת אם לעשות צילומי הריון", כתבה מישהי בקבוצת פייסבוק שאני חברה בה. "כבר השמנתי בפנים, ואני מפחדת שבכלל לא אוהב את התוצאה". 

לפני כמה שבועות עשיתי צילומים כאלו בעצמי, ואני רוצה לשתף אתכן קצת בחוויה והתובנות שלי, שנכונות מבחינתי לא רק לתקופת ההריון, אלא לכל נושא הצילומים בכלל. אז תשמעו סיפור.

יום אחד עברתי בסלון, ובזווית העין ראיתי על המסך של הטלויזיה תמונות מאיזה טיול שעשינו אני ובעלי כמה שנים קודם לכן.
תעצור רגע, קראתי במהירות. בהיתי בתמונה ולא הבנתי. ראיתי מולי אישה רזה, שנראית מעולה בטי שירט ומכנסיים קצרים. איך זה יכול להיות תהיתי, הרי כל החיים הרגשתי מלאה, ותמיד הייתה לי הבטן הזאת שהייתי צריכה לטשטש.
עמדתי מול התמונה, עם בטן של אחרי לידה וחזה נוטף חלב, וחשבתי לעצמי- הלוואי והייתי נראית ככה עכשיו. עכשיו באמת יש לי בטן, וזה ממש מבאס. חבל שלא ידעתי להעריך את הגוף שלי אז.

שנתיים קדימה, אני כבר אחרי לידה שנייה, ממיינת תמונות ונתקלת בתמונות שלי שצולמו כמה חודשים אחרי הלידה הראשונה. אני עוצרת ובוהה. מה? ככה נראיתי אז? בסך הכל חצי שנה אחרי לידה? איך לא הייתי מרוצה מזה?! 

הבנתי שיש פה דפוס ברור, ושהגיע הזמן לשנות אותו.

אז לפני כמה שבועות, רגע לפני חודש שמיני, ניצלנו שבת שמשית לצילומים.
כבר באותו היום קיבלתי את התמונות, וחיוך גדול עלה על פני. 
ראיתי אישה יפה, זוהרת ומאושרת.
עם בטן גדולה, ופנים עגולות ו…המון אהבה, בתוכי וסביבי. 
ונורא צפוף שם כנראה, כך שלגברת ביקורת- לא נותר מקום.
אל תבינו אותי לא נכון- אני לא דוגמנית, לא מושלמת ולא שום מילה מפוצצת אחרת.
אבל מסתבר שלא חייבים לעמוד בסטנדרטים מפוצצים כדי לאהוב את עצמנו.  מספיקה הסתכלות בעיניים טובות.

***

אחת השאלות הראשונות שאני שואלת כל אחת בפגישה הראשונה בקליניקה היא מדוע הגעת אלי? מה מפריע לך במשקל ובמראה הנוכחי שלך? ואחת התשובות שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא "אני לא אוהבת את איך שאני יוצאת בתמונות". ויש נשים שזה כל כך חזק אצלן שהן פשוט נמנעות מלהצטלם. שנים של ארועים, טיולים, רגעים- כמעט ללא תמונות.  

ורגע אחרי הן פותחות איזו תמונה מהעבר, מלפני שנתיים או עשר, ואומרות לי בנוסטלגיה- תראי איזו רזה הייתי פה! אם רק הייתי יכולה לחזור ולהראות כך, הייתי מאושרת!
תגידי, אני שואלת אותן, איך הרגשת כשבאמת היית שם?
האמת היא, הן עונות במבוכה קלה, רציתי לרדת כמה ק"ג. לא הייתי מרוצה מהבטן/ ידיים/ ירכיים. הרגשתי שמנה.
ושתינו מחייכות.

רוצה להרזות? אני פה כדי לעזור לך להשיג את המטרה.
אבל זכרי- המשקל לא עומד בפני עצמו. הרי בסופו של דבר הוא רק מספר.
אל תתני את האושר שלך במספר. את שווה יותר מזה.
ומה שחשוב באמת הוא שתלמדי לאהוב את הגוף שלך. ואת זה כדאי להתחיל ולתרגל כבר מעכשיו. מבטיחה לך שזה לא סותר, ולא ימנע ממך להרזות. זה רק הופך את הדרך להרבה יותר מיטיבה
.

צאי להצטלם ♥

לאתר של תהילה 

מה חשבת?

הרשמי לקבלת עדכונים