בשבוע שעבר יצאתי עם בעלי לחופשה זוגית.
חמישי-שבת במלון שווה ומפנק, ו-5 ארוחות בופה להתמודד איתן. מכירה את זה? שפע של אוכל יפה, מעוצב, מפתה, מכל הסוגים והמינים… מה לעשות? האם אפשר להנות מהשפע הזה ועדיין להצליח לסיים את החופשה בתחושה טובה ולשמור על המשקל והרגלי האכילה?
בהחלט כן. כך תעשי זאת ב-4 שלבים:

שלב ראשון: הכנה תודעתית
יוצאת לחופשה? מעולה. זה ממש לא אומר שצריך לשבור את כל הכלים. נכון, המטרה היא להנות, לשחרר ולהשתחרר ואוכל הוא בהחלט חלק מההנאה, האם האם אכילה מוגזמת היא מהנה? האם לסיים ארוחה בתחושת כבדות זה מהנה? עבורי התשובה היא לא. מתוך ההבנה הזאת הרבה יותר קל לי להתנהל.
כשאני יושבת לאכול אני מזכירה לעצמי שגם אם האוכל טעים בצורה יוצאת דופן, כדאי לי קודם כל להקשיב לגוף שלי. אם אגזים ואוכל מעבר לתחושת השובע, זה יפגום בהנאה שלי, ולא יוסיף עליה.
אני שואלת את עצמי- מה אני מתכננת לעשות אחרי האוכל? לטייל? ללבוש בגד ים? לא הייתי רוצה לעשות את אלו כשהבטן שלי נפוחה בגלל אכילה מוגזמת.

שלב שני: סקר שוק
לא קונים לפני שמשווים- כך גם בבופה.
את הסיבוב הראשון אני עושה בידיים ריקות, ללא צלחת. אני בוחנת את כל מגוון המנות- עיקריות, תוספות, סלטים וקינוחים- ומסמנת לעצמי את מה שאני הכי רוצה לאכול מתוך המגוון הזה.
כך כשאני לוקחת צלחת, אני ממלאת אותה בצורה מדויקת, עם האוכל שנראה לי הכי טעים. אני לא חושבת על קלוריות, או אחוזי שומן. אני בוחרת באוכל שהכי בא לי לאכול ברגע זה.
חשוב מאוד בעיני למלא את הצלחת בצורה אסטטית ולא להעמיס.

שלב שלישי: אכילה קשובה
אמרנו כבר שהאכילה היא חוויה, ולכן אני רוצה להנות ממנה. אני בחופשה- לא ממהרת, יש לי את הזמן לשבת ולאכול בנחת. לאסטטיקה תפקיד משמעותי פה, כי קודם כל אני רוצה ליהנות ממראה האוכל. שנית- מהריח שלו, ושלישית- מהטעם.
כשאני לוקחת ביס ממנה שבחרתי, אני קודם כל בודקת עם עצמי- האם זה טעים לי?
במצב בו יש מבחר גדול של אוכל, אני לא רוצה לבזבז מקום על מה שלא מסב לי הנאה. כך למשל מנה של תפוח אדמה סגול עם קרם ארטישוק וביצת שליו שהייתה מאוד מרשימה ופוטוגנית לא עברה את מבחן הטעם ונשארה בצד. כך גם נתח רוסטביף שלא היה חם מספיק.
במהלך הארוחה אני בודקת את מצב הרעב שלי. אני ממליצה להתחיל ארוחה כשאת רעבה אך לא מורעבת, כדי שתהיי פנויה מספיק לאכול לאט ובצורה קשובה. כך גם מהצד השני של הסקאלה- לסיים את הארוחה שבעה, אך לא מפוצצת.

שלב בונוס: הקינוח
הקינוח הוא משהו שדורש פסקה בפני עצמו 🙂 זה תמיד כל כך יפה, אבל פרווה אז בטח לא טעים, אבל בא לי משהו מתוק, אבל זה מיותר… מכירה?
אני מחזירה אותך אחורה לשלב סקר השוק.
מגוון הקינוחים נראה לך מרשים, והחלטת מה מתוכו את רוצה לטעום? אחלה. בשלב האכילה ובדיקת תחושת השובע- שמרי לו מקום. אם תסיימי את הארוחה שבעה מאוד, הקינוח רק יכביד עלייך. לעומת זאת, אם תסיימי אותה לפני תחושת השובע, ישאר לך בקיבה המקום המדויק לאכול גם את הקינוח בהנאה ובכיף.
גם פה, בדקי את עצמך אחרי הביס הראשון- האם זה טעים כמו שזה יפה? האם שווה לך להמשיך ולאכול את זה? המשיכי לאכול רק את מה שטעים לך באמת, עד לתחושת שובע.

ובמבחן המציאות? האם הצלחתי להיות מדויקת לגמרי, 100% מהזמן?
בוודאי שלא.
אבל הצלחתי להיות מדויקת רב הזמן, וכשלא- פשוט המשכתי הלאה. לא כעסתי. לא חשבתי איך אקזז בארוחה הבאה, או "מה זה משנה", או- "אם כבר אז כבר".
ובאופן לא מפתיע, הדברים התאזנו.
ובשבוע האחרון, הגוף שלי, שלא רגיל לאכול כל כך הרבה בשר ואוכל מבושל, מבקש ממני בעיקר סלטים ואוכל קל. ואני מקשיבה.

ואיך את אוכלת כשאת בחופשה?

 

2 Comments

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 24 בפברואר 2019 at 12:11 - Reply

    שאני נוהגת בדיוק כך + כושר לפני הארוחה ( ואז אוכלים רק את מה ששווה באמת כי הרי לא התאמצתי ככ קשה בחדר כושר כדי לבטל את המאמץ באוכל שהוא לא מספיק "שווה") + 2 כוסות מים לפני הארוחה כדי לא להתחיל אותה על בטן ריקה לגמרי+ מבט על כל מי שמסביב ועל ערמות המזון שבצלחתו וגאווה גדולה על היכולת שלי לשלוט בכמויות.

    • sandy 26 בפברואר 2019 at 20:56 - Reply

      שמחה לשמוע שאת אוכלת את מה שבאמת שווה לך 🙂

מה חשבת?